שלושה בנים, שני הורים, קטאמרן אחת.


avitalx@gmail.com

Blog Post

אוק
16
2016

פיג'י – חלק שני

לבירתה של פיג'י ששוכנת באי הדרומי (Viti Levu) הגענו בזריחה אחרי הפלגת לילה נעימה, וכיוונו את החרטום למעגן של "מועדון השיט המלכותי של סובה". השם נוסך הדר ובדלפק הקבלה תלויה תמונה דהוייה של המלכה, אבל המעגן רדוד כמו בריכת פעוטות במלון טברייני, וכולו מנוקד בשברי ספינות שלא לקחו ברצינות את מד העומק שלהם. חודש אחר כך השכנים שלנו במרינה יספרו לנו, שלפני שנה יאכטה ישראלית התרסקה על הריפים כאן (ואולי זאת עוד אגדה אוקיאנית). הטלנו עוגן בחשש כשמתחת לקצה השדרית יש בקושי מטר וסיגריה וירדנו לעיר הגדולה.
חבר טוב תיאר אותנו ככאלה שהדאגות שלהם מוגבלות לאלה של האדם הקדמון: מים, חשמל, סופרמרקטים, אינטרנט זול ואם אפשר, אז גם שהרוח תנשוב לכיוון הנכון. ככה כמו עליזה פלינקסטון בארץ הפלאות הסתובבנו בעיניים נוצצות ברחובות האפרוריים של סובה, שכולה מרכולים צבעונים שמדפיהם עמוסים בטובה של ניו-זילנד ומתובלים בריחות של הודו.
אחרי שמילאנו את הסירה בכל טוב, יצאנו שוב לדרך אל נאנדי שבמערב האי, שם קצת לפני שהשנה מתחילה מגיעים אלינו אורחים! הדרך ארכה ארבעה או חמישה ימים, שבהם הפלגנו ביום ועגנו בלילה. האיים הצפוניים של פיג'י, שמהם התחלנו, שפעו מים וירוק ולתומנו חשבנו שכזאת היא כל פיג'י. עכשיו ככול שהתקדמנו הארץ הצהיבה מול עיננו, וכשהגענו לחוף המערבי של האי הגבעות החומות-צהובות שנושקות לים הזכירו את רמת הגולן בתחילת הקיץ (רגע לפני שאיזה פירומן הצית גפרור). מתחם המרינה והמלונות שליד שדה התעופה (פורט דנארו) נראה כמו שייך ליבשת אחרת עם מלונות יוקרה, חנויות מותגים ואין סוף מסעדות. הלו, זאת פיג'י?

Yalobi - Waya

Yalobi – Waya

מהשפיץ המערבי של ויטי לבו יוצאת שרשרת איים ארוכה שמתעקלת כמו קרן של קרנף. בחלקה הדרומי היא נקראת מאמאנותה ובחלקה הצפוני יאסאווה (Mamanuca, Yasawa). רגע אחרי שאלן וארי נחתו ולפני שהבינו מה קורה איתם הרמנו עוגן וברחנו לבסיס הקרן. אלן כדרכה הגיעה מוכנה עם רשימה ואנחנו שכבר התרגלנו לשגרה עצלה, נכנסנו לקצב "מטורף" של הפלגה כל יום.
תחנה ראשונה  היא מוסקט קוב (Musket Cove), אתר נופש יוקרתי עם מעגן מתוך גלויה. אם אתם מגיעים לפיג'י לחופשה של פעם בחיים, זה המקום שלכם. אבל ביום הראשון הספקנו רק לשנרקל על שונית המחסום של האי ולמחרת כבר שטנו צפונה לנאבנדרה (Navadra) אחד האיים היחידים שלא מיושבים באזור ואליהם בורחים כל הסירות שמחפשות קצת שקט.

2-dsc_0305

5-dsc_0344

באי שאחר-כך (waya) ירדנו לכפר ואחרי טקס סבוסבו עם הצ'יף טום שוטטנו קצת בכפר. כל מי ששומע שאנחנו מישראל, בורקות עיניו כאילו הבאנו איתנו את רוח הקודש. להבדיל, בוואיה חגגנו את ראש השנה כמעט כהלכתו, כשלמרבה האירוניה לא השגנו ראש של דג (?!) ואת גרעיני רימון החליפו גרגירי חומוס (שנאמר "ירבו זכויותינו כחומוס").
בזמן שהמבוגרים בחבורה מתרגשים מנופים ותרבויות חדשות. הבנים בסירה היו עסוקים בעיקר בארי. אחרי הכל, לא כל יום מגיע אורח כל כך חשוב (ובגיל הנכון!) לבקר.
עוד קצת צפונה בין ארבעה שברי איים נמצא מפרץ "המנטה ריי". בתקופה הזאת חתולי הים כבר התעופפו להם אבל הריף משכר בצבעיו, ומעגן הסירות משמש גם מסלול נחיתה לתיירים שמגיעים לריזורט הקרוב. הצבעים מעל ומתחת למים עם השמש הנצחית מזכירים את התמונות משלטי הפרסומת בשדה התעופה ומצדיקים את השם שיצא לפיג'י כפנינה טרופית.

Manta Ray Resort

Manta Ray Resort

Kava ceremony on Nalawaki

Kava ceremony on Nalawaki

אחת הסירות מספרת לנו על סופה שבדרכה לנפוש באזור, ואנחנו משנים קצת תכניות ומגבירים קצת את הקצב. התחנה הבאה היא ב"לגונה הכחולה", שהפכה לאייקון תיירותי מאז שברוק שילדס התפשטה כאן לראשונה (מי זוכר בכלל את הנופים בסרט?!). במקום שילדס מצאנו את לו (Lo) שנראית, מבחינת צבע ומשקל, כמו התשליל של ברוק. ללו יש בית תה עם לוקישיין הוליוודי וחיוך מקסים שמפצה על עוגות השוקולד הדביקות. המומחיות של לו היא עוגות בננה, אלה שכל מטעי הבננות נמחקו בציקלון האחרון. פיג'י היא המקום הראשון במסע הטרופי שלנו, שבננות הפכו מהפרי הזול ביותר ליקר ביותר בשוק.
Sawa-i-lau , עם נוף גירני ומיוחד היתה הנקודה הצפונית ביותר בשרשרת האיים המערבית שאליה הגענו ומשם בצילה של הסופה המסתורית התחלנו להדרים חזרה, עם עצירה בכפר סומו-סומו, שה"ציף" שלו היא אישה בת 94, שאירחה אותנו בביתה לטקס הקווה, ואחד הדייגים (ויטי) הביא לנו באור ראשון לסירה גיגית מלאה בדגים צידה לדרך חזרה.

Witi from Somosomo

Witi from Somosomo

אחרי יומיים, עגנו שוב במוסקט קוב, מוכנים לסופה. בהתחלה נראה שהסערה רק בכוס התה של לו. השמים אומנם נצבעו באפור אבל רק רוח קלה נשבה על פני המים. ואז אחרי הצהרים, בבת אחת הרוח זינקה למעל ארבעים קשר, הפכה את הלגונה המוגנת לבריכת גלים גועשת ושלחה אותנו להסגר של יומיים בסירה. ברגע האחרון, הסערה שוככת ומאפשרת לנו לחזור לאי הראשי, שם אנחנו נפרדים מהאורחים שלנו, ומתכוננים לקפיצה הבאה שלנו מערבה.

חג שמח!

עוד תמונות בלינק הזה.

6-dsc_0035

COMMENT : 1
  1. אוסנת הגב

    איזה כיף לכם! שיהיה חג שמח ושנה טובה אתם חסרים במפגשים…
    תהנו ותשמרו על עצמכם
    נשיקות

Leave a Reply