ניו קלדוניה

רק 48 שעות הפלגה מוונואטו, וקפצנו מאתיים שנה קדימה בזמן, בחזרה לעתיד או לפחות לאירופה. בניגוד לסכומים השערורייתיים ששילמנו בפיג'י, בוונואטו ועוד נשלם באוסטרליה, כאן הכניסה למדינה בחינם, המפות הימיות מדויקות וכל מצופי הניתוב בים באמת קיימים. נומיאה, עיר הבירה, היא כמו כל מקום בפסיפיק, כלומר, לא דומה לשום מקום אחר. אולי קצת לריביירה הצרפתית.
בעוד שאימפריות נורמליות כבשו ארצות רחוקות משיקולי אגו, פנאטיות דתית או כדי להשתלט על אוצרות טבע, הצרפתים ככה נראה לנו, בחרו לכבוש אתרי נופש אקזוטיים לרווחת אזרחי הרפובליקה. במקום להקים צריחי כנסיות ומסגדים, הם בנו מגדלורים. פחות כדי להאיר את הדרך, יותר כדי שיהיה ליד מה להצטלם. ניו-קלדוניה היא עוד כזה כיבוש מוצלח, ואנחנו עם כל הלחץ של לצאת מחגורת הציקלונים, שוב נלכדנו ברשת ובמקום לעצור לרגע נשארנו שבועיים.

Amedee

בהתחלה כשעוד חשבנו שאנחנו תיכף ממשיכים, הסתובבנו קצת בציוויליזציה וספגנו תרבות. למדנו שלתושבים המקומיים קוראים קאנאק (Kanak) ויש להם מיתולוגיה מרתקת (העולם נברא משן שצנחה מהירח), שלל שפות עשירות ומסורת קניבלית מפוארת. היום הם בולסים בגטים ומלהגים בצרפתית, אבל יש להם מרכז מורשת מרתק (Tjibaou) עם ארכיטקטורה מיוחדת שמאוד נהנינו בו. למדנו גם שבחופי ניו-קלדוניה נצפו המון בנות-ים, רק שמישהו מצא שיש קורלציה מושלמת בין מקומות התצפית לאזורי המחייה של פרות-ים. עם קצת ראש פתוח (או הרבה יין) אפשר לראות את קווי הדמיון. רק רצינו שתדעו, ככה, לפני שאתם קופצים אחרי סירנה ששרה לכם מאיזה סלע בקרית-ים. בסוף השבוע בשעה שהמרוץ לנשיאות כמעט הגיע לקטרזיס, נפתח בחוף הים מרוץ צבעוני קצת פחות של סירות בבניה עצמית שגם הוא הגיע לסוף בלתי צפוי כשקבוצת האופנוענים המקומית גברה על קבוצת הפרעונים. איזה תדהמה!

Tjibaou Cultural Center

הזיכרון שלנו מחופי הים של היבשת הדרומית מסתכם במים קפואים, מדוזות קטלניות וקרוקודילים (אה, גם גולשים מסוקסים וחתיכות בביקיני אבל זה לא שייך לסיפור). לכן החלטנו, כל עוד אפשר, לנצל את הזמן ולצבור כמה שיותר שעות ים טרופי . הלגונה הרדודה שמקיפה את האי הראשי מנוקדת בעשרות איים ושוניות וכל מה שצריך הוא רק לבחור אחד או שניים ולהטיל את העוגן לחופם, וזה בדיוק מה שעשינו. כמה ימים בילינו ב Ilot Amedee שבמרכזו מתנוסס מגדלור ענקי (מצטלם נהדר), ובשוניות המקיפות אותו שוכנים המוני דגים צבעוניים שמנים וידידותיים ששמחנו לשחות איתם, וגם אוכלוסייה לא קטנה של נחשי מים (כאלה שנושמים אויר אבל יכולים לעצור את נשימתם לשעה ולנוע במים כמו על חול) ואיתם נמנענו מלפתח שיחה. את הימים האחרונים שרפנו ב Ilot Mato אי נטוש שמסביבו שוניות שיוצרות בריכה מוגנת. הטלנו עוגן במרכז הבריכה ופנינו לעשות את מה שאנחנו יודעים הכי טוב לעשות. להתבטל.